top of page

חיים יבין הצעיר

  • תמונת הסופר/ת: Daniel Ofek
    Daniel Ofek
  • 29 במאי 2025
  • זמן קריאה 1 דקות

כאשר אני ממיר קלטות וידאו אני מציץ מדי פעם במסך המחשב כדי לראות שהמעבר זורם ותקין. בכל זאת, מדובר בקלטות בנות עשרים-שלושים שנה. לפעמים אני יושב מול המסך וצופה קצת יותר. בדרך כלל אני רואה אנשים שמחים (פרט לכמה תנוקות...). אבל פה ושם, בין השמחות, צצה לה תוכנית טלוויזיה של פעם, חיים יבין הצעיר, המעגל עם דן שילון ושמעון פרס, דודלי וסרטים מצויירים ועוד. כדי לחסוך בקלטות היינו אז מקליטים עליה דורות של מידע. לאחר שהקלטנו סרט ששודר בכבלים הפירטיים, צילמנו עליה יומולדת ואחריה איזה טיול בחו"ל. וזהו, שכחנו מזה. לא כתבנו על הקלטת מה יש בה ורק לאחר הרבה שנים ואחרי הדיגיטציה אנחנו נזכרים. זוהי נוסטלגיה במיטבה.

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
הזכרונות של העתיד

לא מזמן נתקלתי במישהי שספרה שלא ידעה מה לעשות עם כל הקלטות שהשאירו הוריה ולכן זרקה אותן. כמובן, שהזדעזעתי. נזכרתי בציטוט על הארכיב של הפילוסוף ז'אק דרידה: "שאלת הארכיב אינה הבה נחזור אל העבר. זוהי שאל

 
 
 
המצלמה הנעלמה

ארבע קלטות וידאו קטנות מסוג 8ממ השמיעו סאונד מוזר והתמונה רעשה בפסים לא ברורים. לקחת לי זמן להבין שאלו קלטות שצולמו במצלמת קלטות דיגיטלית. כן, היו מצלמות כאלה של סוני לתקופה קצרה. אני פשוט לא יכול להג

 
 
 
ביחד ננצח

עוד קיבוץ העביר קלטות להמרה לדיגיטל. הפעם תעוד ארועים משנות התשעים, הופעת מחול, חגיגת בר מצווה משותפת, הקמת מגרש כדורסל. חלקן צולמו על ידי ילדים וחלקם באופן מקצועי. במקביל, הגיעו אלי קלטות קטנות מישיב

 
 
 

תגובות


© 2024  זכרונות דיגיטליים. עיצוב וביצוע דניאל אופק ואנני הררי באמצעות WIX

bottom of page